דלקת כיס המרה בכלבים: תסמינים וטיפול
דלקת כיס המרה בכלבים היא מחלה דלקתית של כיס המרה הנגרמת מתפקוד לקוי של צינורות המרה והצטברות מרה. כתוצאה מכך, המרה הופכת לצמיגה וצורבת יותר, מה שגורם לשחיקה של הדפנות הפנימיות של האיבר ולגרום לדלקת. המחלה היא לרוב כרונית, אך אם לא מטופלת, היא עלולה להחמיר ולהיות קטלנית. לדלקת כיס המרה כמעט ואין תסמינים ספציפיים בשלביה המוקדמים, לכן חשוב שבעלי חיות מחמד יעקוב מקרוב אחר התנהגות חיית המחמד שלהם, ובכל סטייה קלה, יפנו לווטרינר לבדיקה וטיפול.
סיבות להתפתחות
התפתחות של דלקת כיס המרה יכולה להיגרם על ידי הגורמים הבאים:
- תזונה לא נכונה: האכלת יתר או הפסקות ארוכות בין הארוחות, מזון באיכות ירודה, מזונות מזיקים לכלבים (מזון מעושן, נקניקיות), חוסר מים בעת האכלת מזון יבש, מחסור בוויטמין A.
- מחלות מעי זיהומיות: דלקת כיס המרה יכולה להתפתח כסיבוך לאחר דלקת מעיים, מגפה, סלמונלוזיס ומחלות אחרות בהן מיקרואורגניזמים חודרים דרך צינורות המרה לכיס המרה, וגורמים לתהליכים דלקתיים.
- נגיעות תולעים (שכיחות במיוחד בעת האכלת בשר נא): טפילים מתיישבים באיברים הפנימיים ומפרישים חומרים רעילים המועברים על ידי הדם, כולל לכיס המרה, וגורמים לגירוי ודלקת בריריות שלו.
- פתולוגיות במערכת העיכול (קוליטיס, דלקת קיבה, דלקת הלבלב, כיבים).
- אבני מרה. כאשר הן זזות, הן עלולות לפגוע בדפנות כיס המרה ולחסום את צינורותיו.
- נטייה תורשתית וגזעית.
- אנומליות מבניות בכיס המרה הפוגעות בזרימת המרה. אלה יכולות להיות מולדות או להיגרם כתוצאה מטראומה בבטן.
תסמינים של פתולוגיה
דלקת כיס מרה בכלבים יכולה להופיע באחת משתי צורות: כרונית או חריפה. הראשונה מופיעה לעיתים קרובות ללא תסמינים ברורים. עם זאת, עם התבוננות מדוקדקת, ניתן להבחין בתסמינים הבאים:
- הפרעות מעיים תקופתיות (עצירות או שלשולים);
- ירידה בפעילות, נמנום;
- ירידה בתיאבון וירידה במשקל;
- התקפי הקאות;
- עמימות ונשירת שיער, עור יבש עקב התייבשות;
- גוון כתום בהיר של שתן (עקב ריכוז מוגבר של בילירובין);
- התנוחה הנפוצה של חיית המחמד היא שכיבה על בטנה עם גב מקומר וכפות רגליים תחובות.
בהיעדר טיפול או בחירה שגויה של טיפול, דלקת כיס מרה כרונית מתקדמת לשלב חריף, המאופיין ב:
- הופעת הצהבה של הריריות והעור;
- שינוי צבע של צואה;
- עלייה בטמפרטורה עקב תהליכים זיהומיים או פעילות של טפילים;
- נפיחות והיווצרות גזים מוגברת עם ריח חד ולא נעים;
- חרדה או כאב ברור בעת מישוש אזור הכבד;
- חום והלם ספטי;
- חסימה של צינורות והצטברות אבנים בכיס המרה.
חשוב! החמרה של דלקת כיס המרה מסכנת חיים עבור כלב. כאשר צינורות המרה נסתם, כיס המרה נמתח בהדרגה, מה שמגביר את הסיכון לקרע, מה שעלול להוביל ל... דַלֶקֶת הַצֶפֶק ומות חיית המחמד.
שיטות אבחון
כדי לאבחן דלקת כיס מרה, וטרינר מבצע בדיקה קלינית של חיית המחמד, כולל מישוש בטן חובה והערכת הריריות, הפרווה והעור. כדי לאשר את המחלה, מבוצעים הפעולות הבאות:
- בדיקת דם כללית לזיהוי תהליכים דלקתיים (עם עלייה ברמת הלויקוציטים וה-ESR);
- ניתוח שתן וצואה לקביעת רמות בילירובין;
- אולטרסאונד של חלל הבטן לגילוי חסימה של צינורות המרה ופתולוגיות המעוררות דלקת כיס מרה;
- אבחון רנטגן לנוכחות/היעדר אבנים;
- ביופסיה של הכבד לקביעת צמיגות וגודש במרה.
טיפול במחלה
וטרינר קובע כיצד לטפל בדלקת כיס מרה (chocestitis) בהתבסס על התמונה הקלינית, המאפיינים האישיים של בעל החיים ונוכחות מחלות נלוות. במצבי חירום בהם דלקת הצפק מהווה סיכון, מבוצע הליך כירורגי דחוף הנקרא לפרוטומיה להסרת האיבר הפגוע. במקרים אחרים, נקבע טיפול תרופתי מקיף, שמטרתו:
- חיסול ההשלכות של השפעות רעילות של חומרים והתייבשות הגוף;
- חיסול הגורמים למחלה;
למטרות אלה ניתן לקבוע את הדברים הבאים:
- טיפול אנטיביוטי – כאשר מזוהה גורם זיהומי לדלקת כיס המרה, לחיסול המיקרופלורה הפתוגנית הגורמת לצורה החריפה של המחלה. תרופות נקבעות לאחר זיהוי הפתוגן הספציפי. צפלוספורינים נחשבים לבטוחים ביותר.
חשוב! תרופות טטרציקלין, אשר משפיעות לרעה על הכבד, אינן מתאימות כלל לטיפול בדלקת כיס מרה.
- תמיסות תוך ורידיות – למניעת התייבשות (גלוקוז, תמיסת מלח, ריאופוליגלוצין), להפחתת נזקי כבד רעילים (תמיסת מלח עם סידן גלוקונאט)
- טיפול אנטי-פרזיטי – להשמדת טפילים שיכולים להתקיים במעיים, בתאי הכבד, בריאות, בדם ובמוח. תרופות נבחרות להילחם הן בנמטודות והן בצסטודים (טרונקיל, פראטל, מילפרזון, פירנטל).
- טיפול תומך לניקוי רעלים מהגוף לאחר הרס טפילים: תרופות אנטרוסורבן, פרוביוטיקה.
- תרופות נוגדות עוויתות – להרפיית דפנות הבטן, כיס המרה והפחתת כאב (נו-שפה, אטרופין סולפט).
- משככי כאבים – לכאבים חזקים (ברלגין, בסלול).
- תרופות כולרטיות: אלוכול, מגנזיום גופרתי, כולגון, חומצה אורסודאוקסיכולית (לדילול מרה).
- הפטופרקטורים – לשיקום תפקוד הכבד (Essentiale forte, LIV-52, הפטרל).
- פיזיותרפיה (למעט במקרים חריפים) – להרפיית דפנות כיס המרה, לעורר את זרימת הדם ולהפחית כאב. טיפולים תרמיים נקבעים לאחר בדיקה ראשונית של הכלב.
המינון ומשך הטיפול צריכים להיקבע על ידי וטרינר. על בעל הכלב לדבוק בהוראות ולא להפסיק את הטיפול בטרם עת, גם אם התסמינים החמורים חולפים.
דיאטה מיוחדת
מרכיב חיוני בטיפול יעיל בדלקת כיס המרה הוא תזונה מיוחדת הממזערת את הלחץ במערכת העיכול. תזונה זו דורשת החלפת מזון יבש באיכות מפוקפקת בדיאטות טיפוליות מוכנות או מזון טבעי. בעת האכלה במזון טבעי, מותר:
- בשר רזה (הודו, עוף, בקר);
- דייסות (כוסמת, אורז);
- מוצרי חלב דלי שומן (גבינת קוטג', מוצרי חלב מותססים לא ממותקים);
- ביצים;
- ירקות שטופלו בחום המכילים ויטמין A (גזר, דלעת);
המשטר האופטימלי הוא לפחות חמש ארוחות קטנות. המזון צריך להיות טרי, חם ומטוגן. משטר זה מקדם תפקוד תקין של כיס המרה והכבד, ומונע גודש. במקרים חמורים, מומלץ לעשות הפסקה של 12-24 שעות בין האכלות. מומלץ לשמור על משטר תזונתי לא רק במהלך הטיפול אלא גם לאחר החלמת חיית המחמד.
קראו גם:
הוסף תגובה